טיפים ומידע על חתולים
מזל טוב! ילדים זו שמחה והרבה פעמים גם החתולים שמחים מהם, כי הם מריחים, מרגישים ויודעים היטב מה זה תינוק - גור אדם קטן, מתוק ומתקשר בשפתם. כן כן – חתולים מבינים את שפת התינוקות כי הצלילים דומים אצל כל גורי החיות ומעידים על צרכים זהים לחלוטין.
עם זאת, לעתים לרגישות הזו עשוי להיות צד מאתגר כי אם יש לחץ סביב התינוק החתולים חשים בזה ולכן חשוב להקפיד על מס' דברים:
שבועיים לפני המפגש
-
אם מחליטים שלא רוצים שהחתול יכנס בלילה לחדר של התינוק יש להתכונן חודש לפני כך:
-
לסגור את הדלת בלילה ולשים סביבה גדר עם ריח ציטרונלה שחתולים לא אוהבים.
-
במקביל לאבזר בצעצועי האכלה ולהעשיר את חיי החתול בחדרים האחרים כדי שלא ירגיש את החסרון.
-
אם זה חדר השינה שהחתול היה מורגל לישון בו ואתם חשים שיהיה קשה לגמול אותו מכך אז:
-
למנוע גישה בכל שעות היממה ובלילה - לישון עם החתול יום אחד בחדר השינה ויומיים בסלון כדי להתחיל להרגיל אותו לאלנטרנטיבה שכזו.
-
להתקין מדפים סופר-מושכים ומרווחים [מרופדים אם צריך] בכמה שיותר אזורים בחדר השינה. 5 דק' ביום לשחק עליהם או להאכיל עליהם בחטיפים.
-
אם חשוב לכם שהחתול לא יכנס ללול השינה –לכסות אותו היטב עד שהתינוק מגיע -ביריעת ניילון והדביקו בקצותיו הנגישים דבק דו-צדדי, כדי שאחרי כמה התנסויות החתול יבין שהמשטח הזה לא נעים לו.
-
כשהתינוק מגיע - נסו בכל זאת לסגור את הדלת בלילה, יתכן שהנוכחות של התינוק ממילא תגרום לחתול להעדיף לישון בסלון
-
אם זה לא מצליח והחתול מילל מאחורי הדלת נשתמש בהרגל שבנינו מראש – שינה עם החתול בסלון.
שבוע לפני המפגש
-
למרוח קצת ממשחות ותמרוקים שמיועדים לתינוק ולתת לחתול להריח, ואז לתת חטיף כדי שיקשר את הריחות לחוויה חיובית. אבל לא על בטן ריקה לגמרי, כדי שלא יקשר את החוויה למצוקות רעב וחוסר.
-
רצוי להזמין חברים עם תינוקות הביתה כדי להרגיל מראש לריחות צלילים והתנהגויות אופייניות.
-
לתת לחתול לרחרח את כל המקומות שמיועדים לתינוק מראש- כולל ערסל נשיאה וכד', כדי לספק לו את יצר הסקרנות מראש.
-
כשכל הריחות כבר יהיו מוכרים לחתול, הוא יהיה רגוע יותר בזמן האמת, ואז ישאר רק לדבר בקול רך ונעים לחתול כשהוא מתבונן על התינוק מקרוב, תוך נקיטה בזהירות הראויה כמו מרחק ביטחון בהתחלה, שניתן לקצר בהדרגה כשתחושו שהחתול רגוע.
-
יום לפני החזרה הביתה\ ביום הלידה: רצוי שבן משפחה כלשהו יגיע הביתה לפני שחוזרים הביתה עם התינוק וישים בגד של התינוק במקום נגיש בבית לא ישירות במרחב האינטימי אבל קרוב ונגיש.
-
תמיד טוב גם לדבר עם החתול ולהסביר לו בדיוק איך היתם רוצים שהוא יתנהג עם התינוק ! -כן ממש במילים שלכם. חתולים מבינים יותר ממה שאנחנו חושבים. רק הקפידו על כללי הטלפטיה העתיקים והידועים: אמרו\ שדרו לחתול *רק* את מה שהיתם רוצים שיעשה - ולא את מה שלא היתם רוצים שיעשה. היוניברס לא מכיר "לא" וכל מחשבה משדרת תמונה [ ממש כמו שאי אפשר שלא לחשוב על פיל ורוד] J
-
פליווי – פירומונים שמרגיעים חתולים - לטשטוש הריח של התינוק עבור החתול
התיידדות וחיברות בשעות היום שישאירו את החתול נינוח ורגוע
שמרו על שגרת ליטופים ויחס לחתול כמה שיותר דומים ללו"ז שקדם לתינוק,
-
זה אומר רבע שעת יחס אישי - וגם - מקומות פיסיים בבית שהחתול מקשר ליחס ולסוגי תשומת הלב . למשל - לליטופים – רק על הספה – ומקומות פיסיים בבית שהחתול יקשר אותם למשחק – ורצוי שהמקומות למשחק יהיו הרחק ממקומות שמיועדים להתנהלות עם התינוק.
-
כך גם כשמגיעים אורחים ובני משפחה לבקר - אם החתול אהב אותם שיקפידו לתת לו את היחס שהיה רגיל אליו ולא פחות.
-
אם החתול לא היה רגיל ליחס או ממילא חושש מאנשים שנכנסים הביתה –נסו להעביר את התקופה הנרגשת הזו באופן שמגן על החתול כמה שיותר מהתרגשויות היתר– למשל לשים אותו בחדר אחר מראש עם חטיפים שהוא אוהב ולבקר אותו מדי פעם כשהאורחים נמצאים, להרגיע אותו שהכל תקין למרות כל ההתרגשות.
-
כשהתינוק מתחיל לזחול ולנוע
-
זה השלב שבו תצטרכו למצוא מקום בטוח לארגז הצרכים ולמזון של החתול. כדאי להרגיל אותו כמה שבועות מראש למקומות החדשים והגבוהים יותר שרצוי לייעד לכך.
-
כשהתינוק מתחיל לתקשר עם החתול, למדו אותו לעשות זאת בעדינות. חשוב שיבין שלא מושכים בזנב או באזניים של חתול ולא נשענים עליו בכל הכוחJ
-
ליתר ביטחון ספקו לחתול מראש מקומות טיפוס בכל חדרי הבית, ובעיקר ליד המקומות שהתינוק ישהה בהם.
-
תרגמו לתינוק את שפת החתול: למשל, זנב שמתנועע מצד לצד במהירות אומר "אני חושש ולחוץ, וצריך לנוח עכשיו"
וידאו של ג'קסון בנושא
וידאוז נוספים בנושא:
בהצלחה
אפשר לאלף חתול?
בוודאי:) חתולים מאד אוהבים ללמוד, ולומדים הכי טוב – רק בטוב! עם המון חיזוקים חיוביים ברגעים הנכונים, באימונים שיטתיים ומדוייקים.
מתי כדאי ללמד את החתול ללכת "למקום"? במצבים שבהם החתול מציק בזמן שאתם אוכלים, משחק בנשיכות כואבות או מטפס למקומות לא רצויים.
רק שימו לב שלעיתים קרובות רצוי להיעזר במאלף חתולים מוסמך כדי ללמד את הקיו "למקום" *בצורה נכונה* -כי זה לא תמיד פשוט כמו שזה נראה בסרטון.
תהנו מהצפייה וכתבו לי איך הולך לכם:)
הי ללקוחותיי – בהמשך לשיחתנו -הנה הוראות ההכנה לאימון החתולה שלכם:
לפני שניפגש יש כמה הכנות שיעזרו לנו לזרז ולייעל את התהליך:
*לפני כל פגישה* שלנו יש לוודא שהחתולה שלכם רעבה ויש בבית שני סוגי צ'ופרים שיעזרו לנו באימונים.
כדי שתהיה רעבה ודאו שלא אכלה בין 8 ל10 שעות לפני הפגישה שלנו, ואת שני הצ'ופרים יש לחתוך קטן – בגודל של סלט ערבי. אחרי שחתכתם קטן-קטן מלאו בהם שתי שקיות סנדביצ'ים. יתכן שלא נשתמש בהכל באימון אחד, אבל ממה שיישאר – תשתמשו בלעדיי ביום למחרת.
סוגי הצ'ופרים:
1. שקית אחת צריכה להיות מלאה בחטיפים יבשים בשריים כלשהם שקונים בחנות חיות.
חטיף מסוג "טומי" הוא חביב על רוב החתולים – אבל אם לחתול שלכם יש העדפות מיוחדות – לכו עם ההעדפות שלו, הכי חשוב שיאהב את הצ'ופר שבעבורו הוא הולך לעבוד בפגישה:)
2. שקית שניה צריכה להיות מלאה בנקניקיות (כן, רגילות של אנשים) חתוכות קטן. אין צורך לבשל אותן רק שלא יהיו קפואות. אפשר להשתמש גם בלבבות עוף שבישלנו לפני השיעור, או בעוף מכובס.
הסיבה שאנחנו צריכים שני סוגי חטיפים היא פשוט לגיבוי. הרבה חתולים לא ממש מתלהבים מחטיפים ויש אפילו כאלה שאוהבים רק את האוכל היבש שלהם וזהו. הכל ידוע ומוכר למדע:) לכן אנחנו צריכים גיבוי.
אם החתול שלכם אוהב רק את האוכל שלו ומקסימום איזו פחית שימורים לחתולים \ טונה – זה גם בסדר – העיקר שיהיו בבית שתיים שלוש פחיות כאלה בזמן שנתחיל לעבוד.
בחודש הראשון של כל אימון אנחנו משתמשים הרבה באוכל וחטיפים. ממש כמו ילדים – חתולים לומדים בצורה הטובה ביותר כשהם נהנים מהלמידה עצמה. בעיקר כשמנסים ללמד אותם התנהגות חדשה במקום התנהגות ישנה – הרגל ישן – שהתקבע אצלם וקשה לשנות.
כולנו יודעים כמה קשה להיפטר מהרגלים – אז גם לחתולים שלנו קשה להשתנות, אבל בשביל זה אנחנו פה, באהבה ובסבלנות.
אז לסיכום:
* צום של 8 עד 10 שעות ולהשאיר מים כמובן
* שקית סנדביצ׳ים מלאה בחטיפים קטנטנים
* שקית סנדביצ׳ים מלאה בנקניקיות חתוכות קטן קטן.
הרבה אנשים פונים אלי כשהם מבולבלים מאד מההתנהגות של החתול שלהם: הם מלטפים את החתול ונראה שהוא נהנה ושהכל בסדר, ואז "פתאום משום מקום" החתול נושך או נועץ בהם את הציפורנים. אז חוץ מלהוציא שם רע לחתולים ("הפכפכים!", "בוגדנים!" וכו) זה גם יכול להיות מאד כואב..:) ואם לא מזהים את מקור הבעיה ומטפלים בה, זה יכול להחמיר ולההפך ליומיומי ממש.
החדשות הטובות הן שזה כמעט תמיד ניתן לפיתרון, וכמו בכל תחום – ראשית יש לזהות את הסיבה. לבעלי חיים ולחתולים בפרט – יש הרבה סיבות לנשיכה, במאמר הזה נתרכז באחת הסיבות השכיחות והכי פחות מובנות – "תסמונת ליטוף – נשיכה". מומלץ מאד לבדוק גם את המאמרים על סיבות נשיכה נוספות, כמו –
לפעמים חתולים נושכים מאהבה, ו – למה החתול צד את הרגליים
אז מהו מקור הבעיה ואיך מטפלים בה ?
ברוב המקרים מקור הבעיה הוא הבעלים ולא החתול, כלומר אי הבנה של הבעלים את החתול ואת מה שהוא מנסה לומר. כשהחתול רואה שלא מבינים אותו שוב ושוב ושוב – הוא כבר ממש נלחץ ומרגיש שאין לו ברירה אלא להגן על עצמו. זוהי לרוב
תמונת המצב. אז הנה כמה טיפים חשובים לזיהוי נכון וטיפול בבעיה:
לפני הכל בדיקה אצל וטרינר: יתכן שהחתול נושך כי נגעתם לו בנקודה כואבת בגוף
קל לשכוח שחתולים לא מדברים עברית ולא יכולים לומר לנו: "בבקשה אל תיגע לי באוזן כי היא כואבת לי מאד" אולי לחתול שלכם כואבת האוזן, הבטן, השיניים, הצוואר וכו? הרבה מקרים של אי- הבנה פשוטה יכולים להיפתר בקלות ע"י טיפול וטרינרי ולחסוך החמרה בתוקפנות ואובדן היחסים והחיבור עם החתול..
לשים לב מה החתול מבקש מכם באמת: לפעמים החתול שלכם ינשך אתכם כשאתם מלטפים אותו בגלל שאתם פירשתם לא נכון את הסיבה שבגללה הוא ניגש אליכם מלכתחילה
לפעמים החתול ניגש לשבת לנו על הרגליים – אבל הוא ממש לא רוצה ליטוף! הוא מטפס ומתיישב עלינו בחתוליות מקסימה ואנחנו חושבים שהוא הגיע כדי להתלטף – אבל הוא בכלל מת מעייפות ורק רצה להתכרבל ולהירדם בשקט. ואז, הוא אולי יסבול את הליטוף שלנו בנימוס לכמה דקות (וכל הכבוד לו על הסבלנות!), אבל אחרי כמה דקות הוא יסמן לנו שנפסיק כי זה ממש לא נעים לו – על ידי כל מיני סימני שפת גוף עדינים שמפורטים מייד בסעיף הבא.
אם נתעלם מהסימנים שלו (ונתעסק בטלפון למשל:)) או פשוט לא נדע לפרש את סימני שפת הגוף שלו – הוא יאלץ לתקוף – מחוסר ברירה.
זכרו שחתולים לא נמצאים עם בני האדם עשרות אלפי שנים כמו הכלב – אלא רק 6000 שנה, ולכן הם עוד לא סומכים עלינו ב100% ועדיין יכולים להילחץ כשאנחנו לא מבינים אותם, למרות שהם אוהבים אותנו מאד. חשוב לדעת שהחתול ממש לא רצה לתקוף, אבל הוא "אמר" לנו שוב ושוב להפסיק, ואנחנו התעלמנו.. אם המצב הזה חוזר על עצמו כמה פעמים – החתול כבר יתחיל להיות הרבה יותר תוקפן ו"פרנואיד" כלפיכם, והנשיכות יהפכו לחזקות ושכיחות יותר ויותר. שום חיה בטבע לא באמת רוצה צרות. תקיפה היא תמיד המוצא האחרון.
שימו לב שאם החתול צעיר או שובב במיוחד – הליטוף שלנו יכול לעורר אותו לדחף למשחק. דחף משחק אצל חתולים תמיד קשור במשחקי צייד. לכן גם במקרה הזה, אנחנו פירשנו את ההתקרבות של החתול אלינו כרצון לליטופים, בזמן שהוא בכלל היה במצב רוח של צייד. קראו את המאמר למה החתול נושך את כפות הרגליים כדי ללמוד עוד על המקרה הזה.
לקרוא את שפת הגוף של החתול נכון: אם החתול שלכם מסמן לכם עם אחד או יותר מהסימנים הבאים – יש להפסיק מיד את הליטוף, כי זה אומר שהוא כבר ממש לא יכול יותר להיות סבלני
-
כשכוש זנב. לעיתים ממש רק הקצה של הזנב יכול לנוע בעצבנות – או כל הזנב.
-
צמרמורת או כיווצים בעור
-
שינוי תנוחה
-
סיבוב הראש והמבט כלפי היד המלטפת
-
הפסקת גרגור – אולי הוא גרגר כל עוד היה לו נעים – אבל כשכבר לא נעים לו – הוא מפסיק לגרגר
-
אוזניים לאחור או לעיתים תנועה כלשהו באזניים מספיקה כדי לבשר שהחתול כבר "שבע ליטופים" לחלוטין.
-
"מיאו" – החתול יכול גם לילל בניסיון לומר לכם להפסיק ללטף אותו. יללות של החתולים יכולות לומר המון דברים, שלפעמים נשמעים אותו הדבר. אבל מיאו של "אני רעב" נשמע אחרת ממיאו של "אני לא רוצה שיגעו בי עכשיו" – אם מקשיבים היטב.
-
* נהמה – צליל שונה מהיללה והוא לרוב נמוך יותר. אך למעשה, כל צליל שהחתול מפיק מפיו שאינכם בטוחים מה המשמעות שלו – חדלו ללטף, זה כנראה צליל אזהרה. עדיף להיזהר מלהתחרט..
-
לשים לב באיזה אזורים בגוף החתול מעדיף שילטפו אותו, ולהימנע מליטוף באזורים האחרים:רוב החתולים מעדיפים ליטופים באזור הפנים, הסנטר הצוואר – אבל לא כולם. לרוב החתול יעצום עיניים ויגרגר בהנאה בזמן שהוא נהנה מליטוף באזור מסוים, אבל יפקח אותם כשזזתם מהאזור הזה לאזור פחות מועדף. אבל כמובן שיש יוצאי דופן, אז פשוט היו קשובים ועירניים. כמו שאפשר לקרוא כאן בין השורות – ממש לא מומלץ ללטף חתול ב"חצי נוכחות" כלומר מבלי באמת לראות אותו ולהתרכז בו מכל הלב. כי אתם עלולים לפספס סימנים חשובים.
להפסיק בשיא: תמיד טוב להפסיק את הליטוף הרבה לפני שהחתול כבר לא רוצה יותר. כך הוא יזכור לטובה את הליטוף, וירצה ליטופים יותר ויותר בפעמים הבאות.
אם תסיימו את הליטוף 'שני רגעים' לפני שכבר נמאס לו ולא שני רגעים אחרי שכבר נמאס לו – הוא יזכור את הליטוף לטובה, בפעם הבאה, כאירוע שהיה מהנה מתחילתו ועד סופו. כלומר אם תפסיקו ללטף אותו לפני שהוא אפילו נותן את הסימנים שפורטו לעיל, תוכלו למנוע מהחתול ללמוד שעל מנת להפסיק ליטוף מעצבן – עליו לנשוך אתכם. למדו אותו שהליטופים מפסיקים והוא חופשי ללכת לאכול או לעשות צרכים -גם מבלי "לכפכף" אתכם בשביל זה. למדו אותו זאת על ידי כך שתבינו את השפה המעודנת יותר שהוא משתמש בה, ותחדלו מיד ללטף. באופן כללי, חתול שמרגיש שמבינים אותו, תמיד יהיה הרבה יותר רגוע.
לעולם לא להעניש – זה תמיד מחמיר את התוקפנות. החתול לא נושך מרוע, אלא מחוסר ברירה, לפחות מנקודת המבט שלו. ענישה או צעקה תפחיד את החתול והוא יתגונן בפעם הבאה אפילו יותר.
אם תצעקו על החתול שלכם, תדחפו אותו או תרדפו אחריו בעקבות התקיפה שלו – החתול כבר לא רק יחשוד בכם שאתם לא מבינים אותו ומסוכנים לו – אלא כבר יהיה ממש בטוח בכך. הוא יפחד מכם יותר ויותר וינקוט ב"תקיפה לשם הגנה עצמית" יותר ויותר. זכרו שמנקודת המבט שלו – כל דרכי התקשורת האחרות אתכם נכשלו – ולא נותרה לו ברירה אלא לנשוך אתכם כדי להסביר לכם את המצוקה שלו. אם תסכלו על שפת הגוף שלו, תלטפו אותו רק איפה שהוא רוצה שילטפו אותו, ותפסיקו ללטף אותו הרבה לפני שהוא כבר לא יכול להיות סבלני יותר- החתול ילמד שליטופים זה דבר נעים ולא כפוי או מעצבן, ירצה להתלטף הרבה יותר, להרבה יותר זמן, ובאופן כללי יהיה הרבה יותר רגוע ומאושר..
בהצלחה:)
הידעתם?
יש חתולים שנושכים מרוב אהבה. הנשיכות הן לרוב חלשות ולא כואבות, והן נובעות מחרדת נטישה: החתול מפחד שתפסיקו ללטף אותו ולכן מנסה להחזיק אתכם קרוב אליו – עם השיניים שלו. זה מאד חמוד כשמבינים את זה, ומתנהגים לחתול בעדינות – אבל זה יכול להפוך לבעיה אם לא מגיבים לזה בעדינות ובחכמה
אז הנה וידאו קצר שיעזור לכם לזהות את הסוג החמוד הזה של נשיכות, כדי שישארו נשיכות קלות וחמודות. אז כמובן לעולם לא לצעוק או לדחוף או להעניש את החתול – כי זה תמיד מחמיר את הבעיות והחתול יתחיל לנשוך מפחד – וכבר לא מאהבה…
בסוף המאמר יש וידאו לצפייה ❤
זה הולך ככה: אתם קמים מהספה כדי לקחת משהו מהמטבח, ותוך כמה שניות החתול מופיע משום מקום, רץ אליכם ו"מחבק" את הרגליים שלכם עם כל הציפורניים והשיניים שלו.. אתם נבהלים ומגרשים אותו, והוא נבהל בעצמו ומפסיק ( או שלא..) ורץ להתחבא מתחת למיטה. ברגע שאתם מתחילים שוב ללכת – הוא שוב "מתלבש" על הקרסוליים שלכם ומתחיל לנשוך ולשרוט אותם. רמז: זה קרה רק בגלל שהתחלתם לזוז בבית, כי חתולים הם ציידים והם "מתוכנתים" לרדוף אחרי דברים קטנים שזזים. אז מה לעשות? לא לזוז בכלל? ממש לא:) הנה כמה טיפים למניעה של תוקפנות צייד.
יש לחתולים – ולבעלי חיים בכלל – הרבה סיבות לנשיכות – במאמר הזה אתמקד בנשיכות "משחק צייד" – אבל מומלץ לבדוק את הסיבות האחרות לתוקפנות במאמרים האלה:
למה החתול נושך כשמלטפים אותו,
ו- לפעמים חתולים נושכים מאהבה
לפני הכל – העשרה סביבתית וחברתית: *צעצועים נכונים *משחקים אינטראקטיבים *מקומות תצפית ומסתור
לעומת כלבים שמבוייתים כבר למעלה מ100,000 שנה, חתולים נמצאים איתנו רק 6000 שנה, והם למעשה לא מבוייתים מספיק כדי לעדן את היצרים הבסיסיים שלהם: הצורך הגנטי לרדוף ולהסתער חקוק עמוק בחתולים ולפעמים חזק מהם – בעיקר כשאין שום דבר אחר בסביבה שזז כמו טרף . קערת האוכל המשעממת שמונחת מדי יום על מגש של כסף באותו המקום – היא ממש לא תחליף לחיים המעניינים והמסעירים שמוטבעים עמוק בגנטיקה שלהם. לכן, כשאין שום דבר להסתער עליו וללכוד אותו – הם יעשו את זה לכפות הרגליים והידיים שלכם. לכן יש לספק להם צעצועים – והרבה.
אז מהם הצעצועים והמשחקים הנכונים לחתולים? עכברי צעצוע? כדורים? לייזר? חכה? כל התשובות נכונות, אבל הנה טיפ חשוב: גם בית עם המון צעצועים יכול לשעמם חתול שהוא במהותו צייד-על. חתולים לא בנויים לחיות בדירה, הם ממש מתחרפנים מזה, ולכן הם זקוקים לגיוון. הניחו את כל הצעצועים של החתול במגירה סודית, והוציאו ממנה בכל שבוע שלושה ארבעה צעצועים אחרים. כך כל שבוע יהיו לחתול שלכם שלושה ארבעה צעצועים חדשים או כאלה שלא ראה כבר הרבה זמן! בנוסף, שימו לב שהצעצועים לא נעלמים מתחת לספה ולחתול לא נשאר במה לשחק. קחו קערית פלסטיק והניחו בה את צעצועי השבוע. החתול יכול להזיז את הצעצועים ולשחק איתם בתוך הקערה – ואם הוא מוציא את אחד הצעצועים החוצה תמיד תוכלו לראות שחסר אחד, למצוא אותו או להשלים מהמגירה אחד חדש.
צעצוע האכלה
צעצועי האכלה הם צעצועים שניתן לשים בתוכם חטיפים לחתולים או בשר משימורים כדי שהחתול יעשה את מה שטבעי לו – להתאמץ פיסית ומנטלית בשביל להשיג אוכל. צעצועי האכלה נפוצים בגני חיות, שעושים מאמצים רבים לספק לחיות הבר תנאים קרובים ככל האפשר לטבע שלהם. אחרת הם מדוכאים ולא רוצים להיזדווג ולהתרבות. אז האתגר הזה ידוע ומוכר, וחתולים לא שונים בהרבה מחיות הבר בגני החיות – גם הם לא ממש מבוייתים ולא שכחו את הצורך שלהם לחשוב ולנוע כדי להשיג טרף למזון. בוידאו הבא ( בתחיתית העמוד הזה) שלושה משחקים – כולל צעצועי האכלה- שכל חתול צריך כדי להישאר שפוי.
משחקים אינטראקטיבים
הכוונה למשחקים שיש בהם קשר עם אדם או חיה נוספת – אתכם או עם חתול אחר – או כלב ידידותי לחתולים. משחק אינטראקטיבי יכול להיות משחק חכה איתכם כמו בוידאו המצורף כאן, משחקי לייזר או משחקי החזרה (רטריבינג) בהם אתם זורקים לחתול צעצוע והוא מחזיר לכם אותו. לא חשוב באיזה משחק אתם משחקים – חשוב שתתנו לחתול שלכם לאכול ארוחה רטובה לאחר המשחק- כמו בשר משומר לחתולים.
מקומות תצפית
(רצוי באור שמש – לויטמינים ואיזון הורמונלי) : חתולים זקוקים להסתכל החוצה מהחלון על סביבה מעניינת – אנשים, ציפורים, מכוניות – כל מה שזז ומעניין להם את העיניים. בנוסף, מקומות תצפית מספקים לחתולים תחושת ביטחון, בעיקר אם יש בבית חיות נוספות או ילדים שמתרוצצים והחתול רוצה להרגיש ביטחון במקום שאף אחד לא יכול להפריע לו ולאיים על שלוותו. חתול שיש לו מקומות גבוהים לתצפת מהם על סביבה מענייינת, יהיה חתול הרבה יותר רגוע.
מקומות מסתור
חתולים זקוקים לפחות למקום אחד שבו אף אחד לא רואה אותם (או לפחות כך הם חושבים) כדי להרגיש ביטחון קיומי ורוגע. זכרו, שהחתול הוא גם צייד אבל הוא גם ניצוד – לפעמים טורפים גדולים יותר צדים גם אותו. לכן, חשוב לו להרגיש בלתי נראה מפעם לפעם. אז חשוב לא להציץ לחתול לתוך מקום המסתור שלו אלא לתת לו להרגיש שהוא באמת בלתי נראה(כן צוציק, אף אחד לא רואה שאתה מאחורי המיטה.. מה פתאום!). חתול שיש לו בבית לפחות מקום אחד (רצוי שלושה!) להסתתדר בו הוא חתול שיהיה הרבה יותר רגוע. רצוי שהמקום הזה יהיה רחוק מאזורים שאתם מסתובבים בהם אם אתם רוצים להפחית את גורם ההפתעה שבתקיפת הרגליים שלכם.. לפחות עד שהתקיפות יפתרו לחלוטין.
אבל מה לעשות כשהחתול כבר נושך? תגובה נכונה תוך כדי התקיפה
לרוב תוך כדי התקיפה עצמה, רצוי לקפוא במקום ולומר לחתול מילה שלימדתם את החתול מראש. אני אוהבת ללמד את הלקוחות שלי את המילה "למקום" כלומר ללכת למיטה שלו ולשכב בה לכמה שניות – עד שמביאים לו צעצוע שמותר לו לנשוך. קיו נוסף שאני אוהבת ללמד הוא "לחפש!". באימון "לחפש" אני מלמדת את החתול שבכל פעם שאומרים את המילה הזו – יש משהו ממש מעניין לחפש ולמצוא בפינה מסוימת בבית, שנקבעה מראש. את אחת המילים האלה, שהחתול למד מראש, אומרים לחתול ברגע התקיפה, מיד אחרי שקופאים במקום ולא זזים. כל תזוזה מדרבנת ומגרה את החתול להמשיך לתקוף אפילו עוד יותר.
לעולם לא להעניש את החתול – גם לא בצעקה!
כל תגובה אחרת לתקיפה של החתול מחמירה את הבעיה. כי החתול לא מפרש את התגובות שלנו תמיד כמו שאנחנו רוצים שיפרש. אם תגידו לו "לא!" או "די!" הוא לא בהכרח יבין, הוא עשוי לחשוב שאתם משחקים איתו. אם תצעקו עליו, תדחפו אותו או תרדפו אחריו הוא עלול להיבהל יותר ממה שהתכוונתם ולהיות תוקפני אפילו יותר – כהגנה עצמית מפניכם.
מה לעשות אחרי התקיפה: הסקת מסקנות ונקיטת פעולה חכמה
אחרי שהחתול "ירד מכם" הביטו סביב: האם יש לחתול דברים אחרים לצוד בבית? מספיק צעצועי האכלה? מקומות תצפית לסביבה מעניינת? אם לא – זה הזמן לספק לו אותו, רצוי בצורת משחק חכה או לייזר אינטראקטיבי אתכם. אם כן – והוא עדיין נושך אתכם, זה הזמן להזמין טיפול התנהגותי מקצועי:)
בהצלחה!
מה חתול צריך?
מקומות מסתור וטיפוס
חתולים הם חיה שצדה חיות אחרות, אבל גם חיה שחיות אחרות צדות אותה. לכן – חתולים זקוקים למקומות מסתור כגון ארונות, מגירות, כוכים בין הספה לקיר וכדומה. רצוי לספק גם מקומות גבוהים, בהם החתול מרגיש הכי בטוח כיוון שהוא יכול להשקיף על כל הנעשה סביב מבלי להיפגע מדבר. נתקלתי במקרים רבים של בעיות תוקפנות אצל חתולים שפשוט הרגישו חשופים ומאוימים משום שלא היה להם שום מקום שהיו יכולים להסתתר בו ולהרגיש בטוחים.
טמפרטורה ממוצעת
בין 15 ל 30 מעלות צלסיוס החתול לא זקוק למיזוג כלשהו, בתנאי שהוא בריא לחלוטין. בכל מקרה ובכל טמפרטורה- יש לאפשר לחתול גישה למצע רך כלשהו למרבץ והתכרבלות, וכן למשטח קריר יותר כמו רצפה. אמבטיות שמש מומלצות אבל יש לאפשר תמיד גישה לאיזור מוצל. על המרבץ להיות באיזור מבודד יחסית.
אוכל ושתיה
בחנויות לחיות ישנם מזונות יבשים (גרגירים\כופתיות) בהתאמה לגיל ולמצב הבריאותי של החתול. ישנם מזונות המותאמים לגורים (עד גיל שנה), לבוגרים, למבוגרים (מעל גיל 7), לחתולים בעלי שיער ארוך הנוטים לעכל כדורי פרווה, לחתולים בעלי עודף משקל ולבעלי כליות רגישות. קיימים גם מזונות רפואיים המובאים לחנויות מוטרינרים, המיועדים למגוון רגישויות ובעיות כמו עור רגיש, אלרגיות ועוד. כמו כן, ישנו מזון משלים "רטוב" – בשרים טחונים בפחיות שימורים – שמומלץ לתת בכמות קטנה אלא אם הווטרינר המליץ אחרת. המזון היבש מכיל עוף\דגים\כבש או תערובות שלהם, בשילוב עם דגנים, ירקות, ביצים וויטמינים- כלומר ארוחה מאוזנת ושלמה.
על קעריות המזון והמים להיות זמינות ונוחות לגישה ורחוקות ככל האפשר מארגז הצרכים, ומאיזור הומה או רועש מדי. רצוי להאכיל את החתול שלוש- ארבע פעמים ביום בשעות קבועות, בעיקר אם הוא לא יודע שובע. אם הוא אוכל במידה ולא מחסל כל מה שזמין לו, אפשר להשאיר לו את האוכל היבש בקערה בכל שעות היום. אם מדובר באוכל "רטוב"- מפחיות השימורים- יש לאכסן במקרר את כל מה שהחתול לא סיים באותה ארוחה.
חיסונים ובדיקות שגרתיות אצל וטרינר
כולל ניקוי אוזניים ושיניים, הברשה, דברת טפילים (פרעושים, קרציות, תולעים). את הדברת הפרעושים והקרציות אפשר לבצע גם ללא עזרת וטרינר, באמצעות חומרים הנמכרים בחנויות חיות. יש להדביר פעם בחודש בעיקר בקיץ. אם מדובר בגור יש לבקש מהמוכר חומר הדברה שמתאים במיוחד לגורים. הדברת תולעים רצוי לבצע אצל וטרינר, אך ניתן גם לקנות כדורים נגד תולעים בחנות חיות. את הכדור יש לרסק ולערבב עם אוכל רטוב וטעים במיוחד. להברשה וניקוי עיניים ואוזניים רצוי להרגיל את החתול מהגיל הצעיר ביותר.
פעילות גופנית ומנטלית
החתול הוא חיה חצי-מבוייתת חדשה יחסית – האדם בית אותה הרבה אחרי הכלב, הסוס, הכבש וכו' – לכן יצר הציד והאינסטנקטים הקשורים בו עדיין מאד מפותחים בחתולים, והם זקוקים לפעילות צייד וגירויים רבים כדי לממש את היצרים הללו. הכוונה היא למשחקים שכוללים פעילויות צייד: רדיפה, הסתערות ולעיסה של צעצוע כלשהו. המשחק היעיל ביותר הוא אינטראקטיבי- משחק עם מישהו נוסף- או איתכם הבעלים, או עם חיה נוספת. הצעצוע המומלץ ביותר לצורך משחק עם הבעלים הוא חכת חתולים (20 עד 30 ש"ח בחנויות חיות) – אבל אפשר לאלתר בבית שרוך שלקצהו קושרים בובת פרווה קטנה. העיקר שהחתול אורב, רודף ומסתער על הצעצוע. עשר דקות של משחק כזה ביום נותנות מענה ליצר הציד המפותח של החתול, בתנאי שיש לחתול גם גישה לצעצועים בהם הוא יכול לשחק לבד כמו עכברי צעצוע וכדורים למינהם.
אהבה ומגע
בניגוד לדעה המיושנת החתול הוא חיה חברתית הזקוקה לתשומת לב, משחק ומגע מאיתנו ומחיות אחרות. הם אומנם לא מחוברתים ברמה של הכלבים, אבל מתחילת החיים בסביבת האדם הם הפכו חברתיים בהגדרה בשל המספר הרב של חתולים, בני- אדם, כלבים וחיות משק שבאו איתם במגע יומיומי. לצורך התקשורת עם בעלי החיים הרבים סביבם, הם פתחו שפת גוף עשירה ורגשות מורכבים. יתרה מכך – בעלי חתולים רבים יסכימו שחתולים זקוקים אפילו "לשיחה": מדובר בהחלפת "מיאו" עם הבעלים שמשמעותו הבעת אהבה וגעגוע, רצון במגע, רעב, ו\או צרכים אחרים- ועד לרצון ספונטני "להדהד נוכחות" עם הבעלים.
משטחי שריטה
חתולים זקוקים להשחיז את הציפורניים כנגד משטחים מחוספסים, לצורך: 1. הבעת רגשות (חיוביים ו\או שליליים) 2.שיוף הציפורניים 3. סימון טריטוריה
כדי למנוע שריטה של רהיטי הבית, יש לספק משטחי שריטה מיוחדים מחנות חיות. לשם החיסכון עדיף להרגיל את החתול למשטחים הפשוטים יותר (30 ש"ח) שמניחים על הרצפה, ואם החתול לא אוהב לשרוט את המשטח החדש או מתעלם ממנו – אחרי תקופת ניסיון של שבוע לפחות- אפשר לנסות את המשטחים היותר אטרקטיביים ויקרים (מומלץ). חלק מהמשטחים הם מאונכים- כמו קונוס או עמוד ניצב, וחלק מאוזנים כמו שטיחים מיוחדים ומשטחים אחרים – לפי העדפת החתול. אם החתול כבר הספיק לשרוט את הרהיטים, רצוי להניח את המשטח הקנוי ליד הרהיט החביב עליו. מאמר מיוחד על גמילה משריטת רהיטים – זמין לרשותכם כאן באתר.
גישה לחלון
גישה לחצר היא אידיאלית – אבל אם אין לחתול גישה לחצר, יש לאפשר לו לראות מה מתרחש מחוץ לבית מבעד לחלון. זהירות: לא לאפשר יציאה מהחלון החוצה, לחתול שאין לדעת אם ישרוד את הקפיצה או אם אי פעם יחזור הביתה. חתולים לא תמיד נוחתים על הרגליים.
בהצלחה:)
שריטת משטחים היא התנהגות טבעית לחתולים פראיים ומבוייתים כאחד, הנה כמה מסיבותיה:
-
סימון טריטוריה ע"י בלוטות הריח שבאזור הציפורניים והסימנים שנשארים על המשטח.
-
הבעה של התרגשות – למשל ההתרגשות משיבת הבעלים הביתה, התרגשות מכניסה של ריח, רעש, חיה או בן בית חדשים.
-
שיוף הציפורניים- תחזוקה לצרכי ציד.
את ההתנהגות הזו, אפשר בקלות לנתב אותה למקומות הרצויים לנו. הנה התהליך, יש להקפיד על הסדר הכרונולוגי הבא:
1. מציבים מתקני גירוד חלופיים שאותם אנחנו רוצים שהחתולה תגרד.
2. גורמים לחתולה לגרד אותם ולהתרגל אליהם
3. גורמים לחתולה להירתע ממקומות השריטה הקודמים (הרהיטים שלנו..)
חשוב: אם נדלג על אחד השלבים החתולה עשויה לפתח סטרס והתנהגויות בעייתיות אחרות, אולי גרועות יותר.
איזה מתקני גירוד לקנות?
ראשית יש להתבונן על מקום השריטה האהוב על חתולתכם. האם הוא מאונך או מאוזן? כלומר, האם החתולה נעמדת על הרגלים האחוריות כדי לגרד (מאונך) או שכל ארבעת הרגליים נמצאות עליו (מאוזן)? או אולי יש לה שני מקומות שריטה שאחד מאונך והשני מאוזן?
בהתאם לכך עליכם לבחור את המתקן – אם היא שורטת במאונך יש להשיג לה מתקן מאונך וההפך. ואם היא שורטת גם אנכית וגם מאוזן – יש להשיג לה גם וגם.
מתקן שריטה מאונך
על המתקן להיות באורך של 80 ס"מ לפחות, כלומר קצת יותר מהאורך הכולל של הגוף והידיים שלה כשהיא מתמתחת לה כלפי מעלה. יש בחנויות עמודים למינהם ו\או קונוסים שמלופפים בחבל דייגים עבה – ניתן להשיג בכל חנויות החיות, מוכן וארוז. המחירים נעים בין שבעים למאה שח. אבל אפשר גם לבנות כזה לבד! או פשוט להשיג בול עץ מסיבי ולקבע אותו במאונך – העיקר שיהיה יציב. הרעיון הוא שהחתולה תרגיש שהיא שורטת גזע של עץ יציב ואיתן, כפי שבני מינה עושים בטבע.
מתקן שריטה מאוזן
יותר פשוט ויותר זול: יש משטחי גירוד דמויי קרטון שאפשר לקנות בשלושים שח, אם כי מומלץ להשקיע בשטיחון גירוד איכותי יותר. גם בתחום הזה אפשר לאלתר משהו במקום לקנות, העיקר שיהיה יציב ומקובע.
איפה להניח את מתקן הגירוד החדש?
יש להניח את מתקן הגירוד החדש סמוך ככל האפשר למקומו של איזור הגירוד הישן והאהוב – הרהיט השרוט שלנו. אם בביתכם יותר משני חדרים ו\או החתולה מגרדת ביותר ממקום אחד רצוי מאוד להכניס משטח גירוד אחד לכל חדר, ולהניח אותו בסמוך למקום הגירוד הישן או – ועדיף גם- סמוך למקום השינה האהוב על חתולתכם: מאחר וחתולים רבים אוהבים לגרד מיד כשהם מתעוררים משינה, יחד עם ההתמתחות החתולית הידועה…
מה לעשות כדי שתתאהב במתקן הגירוד החדש?
המטרה הראשונה היא לגרום לחתולה לגעת בציפורניה במתקן בכל דרך אפשרית.
ברגע שהיא תחוש את מרקמו המצוין והמגרה לשריטה – עשיתם את מרבית העבודה – בתנאי שלא הכרחתם אותה
פיסית לעשות זאת – אז אייך עושים את זה?
פזרו על המתקן מעט "נפית חתולים" – CAT NIP – עשב מיוחד שחתולים נמשכים אליו, ניתן להשיג בחנויות חיות, לא יקר. טלו סמן לייזר ונתבו את החתול לכיוון המתקן – אם אין לכם סמן לייזר הקישו באצבעותיכם לאורך המשטח או השמיעו צלילים שחתולכם נמשך אליהם. הניחו על המתקן החדש שרוך או חוט כהה והניעו אותו כמו חרק מרצד. רצוי להיעזר בחכה לחתולים שניתן לרכוש בכל חנויות הציוד לבעלי חיים פזרו חטיפים יבשים לחתולים על המתקן בכל שטחו והמתינו…
אחרי שהישגתם התעניינות ראשונית משמעותית במתקן החדש, אפשר לעבור לשלב הבא:
איך לגרום לחתול להפסיק לשרוט את הרהיטים שאהב לשרוט?
באמצעות סימון ריח ללא שריטה
כאמור, חתולים שורטים משטחים בין היתר כדי לסמן טריטוריה באמצעות בלוטות הריח המצויות באזור הציפורניים. אבל- יש מקומות נוספים בגופם שמפרישים את הריח שלהם, כמו באזור הפנים. לכן, אחרי שחתולתכם התחילה לשרוט גם את מתקן גירוד החדש, קחו מגבת קטנה או כפפת חורף ולטפו את החתולה באזור הלחיים, המצח והסנטר- היכן שבלוטות הריח שלה מצויות. לאחר מכן גשו עם הכפפה\ המגבת אל לרהיטים שהיא שורטת ושפשפו איתם את האזורים השרוטים. המטרה היא "להדביק" את הריח שלה למקומות שאתם לא רוצים שהיא תחוש צורך לסמן יותר.
באמצעות הרתעה
ניתן לרכוש בחנויות טמבור נייר דבק דו צדדי, ולהדביקו על האזור השרוט ברהיטים. הדביקו על נייר הדבק הדו צדדי רדיד אלומיניום, ואם החתולה מגרדת ומקלפת אותו – הניחו חדש בהקדם. בימים האלה התבוננו בחתולה וראו אם היא נרתעת מרעש האלומיניום – אם כן – השאירו את האלומיניום לעוד כמה ימים עד שהיא "מתמכרת למתקני הגירוד החדשים שהיצבתם ושורטת אותם באופן סדיר ועקבי. אם היא לא נרתעת – רססו ספריי מרתיע שרוכשים בחנויות חיות – נדגיש שהריסוס אינו הפיתרון כולו אלא פעולה נלווית לתהליך כולו.
ניטרול או הרגלה לגורמי לחץ
חשוב מאד לוודא שאין סיבה יוצאת דופן לגירוד, כמו סטרס ברמה מדאיגה. למשל, יש מקרים רבים שחתולה מתחילה לשרוט פתאום רהיטים שעד כה לא שרטה, כתוצאה מ:
-
תוספת של דייר חדש לבית, כמו תינוק או חתול נוסף או חיה אחרת.
-
עזיבה של בן בית אהוב.
-
החלפה של חול בארגז הצרכים.
-
העדר מקומות מסתור בהם החתולה יכולה להתחבא מהעולם ולהרגיש בלתי נראית (צורך בסיסי) לחלוטין
-
העדר מקומות גבוהים עליהם היא יכולה לטפס ולצפות על אזור מרכזי בבית – או החוצה מהבית
-
ארגז צרכים מלוכלך או סמוך מדי לכלי האוכל והשתייה שלה
-
חוסר בצעצועים או תעסוקה
לכל השינויים האלה החתול יכול להתרגל בהדרגה, ולחזור לשרוט פחות – ורק את המתקנים הרצויים. זמן משוער להטבה: שבועיים עד חודש.
בהצלחה ❤
1. לחפש את האימא של הגורים
לפני שנוגעים בגור – יש לבדוק היטב אם האימא שלו בסביבה. אייך? אפשר להניח קופסת טונה או נקניק, להתחבא ולהמתין, אם מגיעה חתולה ואוכלת, יש לבדוק מה היחס שהיא נותנת לגורים לאחר האכילה (או לפניה)- אם בכלל. לפעמים אפילו זכרים יביעו סקרנות בגורים, אבל חפשו תגובה משמעותית יותר. חשוב לא להשמיע רחש ולהסתיר את נוכחותכם ככל האפשר כדי לא להפריע למהלכים הטבעיים. זה חשוב משום שמהרגע שאנשים נוגעים בגורים האימא כבר לא תתקרב אליהם, כי הריח שלהם משתנה. לכן – אם נגענו בגורים – סופם נחרץ ואנחנו חייבים לטפל בהם בעצמנו. (חוק "נגענו – אימצנו")
2. להציל גור לכוד
לפעמים אחד הגורים מסתבך בצמחיה ונלכד, כשאחת הרגליים שלו נתפסת חזק באיזה שורש של צמח והוא לא יכול לזוז. לגור זה צפוי מוות וודאי, כי הוא לא יצליח להגיע לפטמות של אמא שלו, וגם אם אמא שלו תחליט להעביר את הגורים למחבוא חדש, היא לא תצליח להרים אותו ותאלץ לנטוש אותו. זה אומר שאת הגור הזה יש להציל בדחיפות. אגב – אם אתם לוקחים את כל הגורים אליכם הביתה, אז את הגור הזה יש להניק ראשון, כי הוא כנראה המיובש והמורעב מכולם. אם אתם מעריכים שהאימא בסביבה אז רק חלצו את האיבר הלכוד של הגור כשאתם חובשים כפפות כדי לנטרל את הריח שלכם ממנו.
3. למהר לוטרינר/ית
חשוב מאד! גם אם הגורים נראים בריאים – הוטרינר יכול לזהות מחלות שאתם לא מזהים, ולהציל את חיי הגור. בנוסף, וטרינר יסייע לכם עם הוראות מדוייקות לגבי כמויות האכלה, סוגי מזון וחיסונים דחופים, הדברת פרעושים וכן זיהוי גיל הגורים – שמכתיב את סוג התזונה.
4. מה גור צריך מאיתנו כדי לשרוד?
חימום
מקום המרבץ צריך להיות על גבי שמיכה חמימה ובתוך קופסא שממנה הגור לא יכול לצאת וחלילה ללכת לאיבוד ולהיעלם לכם מאחורי איזה רהיט – כי הוא יכול לקפוא מקור כשהוא רחוק מחום הגוף של אחיו או משמיכת המרבץ.
עזרה במתן צרכים
גורים עד גיל שבועיים –שלושה לרוב לא יכולים לעשות קקי ופיפי בעצמם וזקוקים לאימא שתעודד אותם ע"י עיסוי פי הטבעת. קחו צמר גפן ועסו את המקום עד שיוצאים הצרכים – לפחות חמש פעמים ביום, אחרי הארוחות. זה לא פחות חשוב מלאכול – וגם – "מסוכן להשאיר בבטן"..
תזונה
תלוי בגיל הגור – עד גיל חודש הגור יונק ויש להניק אותו בתחליפי חלב. הנה התחליפים לפי סדר עדיפות:
תחליף חלב מיועד שקונים בחנויות חיות (דומה לאבקת מטרנה שמערבבים במים פושרים ומניקים באמצעות בקבוק מיוחד לגורים או מזרק (מזרק ללא המחט!)
מטרנה צמחית לתינוקות (באמצעות בקבוק, כנ"ל)
תערובת בייתית מאולתרת: כף חלב, שתי כפות מים, שליש ביצה טרופה חיה וחצי כפית סוכר
חלב עם מים – חצי מים חצי חלב – (לא מומלץ, גורם לשלשולים, רק אם אין ברירה ובאופן זמני בלבד)
הגור צריך לינוק כשהוא על הבטן ולא על הגב – ההיפך מתינוקות אנושיים. יש להניק כל שלוש שעות כשהגור בן פחות משבועיים, או ארבע שעות מעל גיל שבועיים. התכוננו ללילות שינה קצרה אבל מתוקה .. כמות ההאכלה – בין 4 ל7 ML בכל האכלה. או כפי שכתוב על האריזה לפי משקל וגיל הגור.
גור זקוק לליטופים ומגע רב, אבל גם ל 16 שעות שינה ביממה.
עד גיל שבועיים עיניי הגורים עצומות – לעתים קרובות, זו אינדיקציה טובה להערכת גילם ולהבנה שהם עדיין זקוקים ליניקת חלב. עם זאת, ישנם מצבים שלגורים בני שלושה שבועות ויותר – שכבר יכולים לאכול בשר – העיניים עדיין עצומות בגלל דלקות עיניים (לגשת מיד לווטרינר). במקרה זה אפשר לקרב לאפו של הגור חתיכת נקניק ואם הוא אוכל סימן שהוא בן שלושה שבועות ומעלה ויכול להיזון כבר מבשר בלבד. רצוי להספיג צמר גפן במים פושרים ולנגב בעדינות סביב העיניים, וכמובן לקחת לווטרינר בהקדם, לטפל בדלקות.
5. גורים מגיל חודש ומעלה
יוצאים מהקופסא
כעת יש להגדיל משמעותית את גודל הקופסא – או לאפשר יציאה ממנה למרחב חקירה של איזור גדול יותר, כמו חצי חדר או חדר קטן. על החדר להיות עדיין מחומם יחסית או לפחות ללא כל רוח. אפשר פשוט להניח את הריפוד המחומם שהיה בקופסא בפינה קבועה שאליה גורים יחזרו כדי לישון. אל החדר יש להביא משחקים לחתולים אותם ניתן לרכוש בחנות חיות – או פשוט להניח כמה עלים יבשים – הגורים כבר ימצאו בהם עניין למחקר.
אוכל בשרי
החסכוני ביותר הוא מזון יבש לגורי חתולים אותו מרטיבים במים חמימים כדי שיתרכך. הפינוק – בשר רך לחתולים שקונים בקופסאות שימורים. – מומלץ. את המזון יש להניח באופן קבוע בפינה שקטה, לצד קערה עם מים נקיים, רחוק ככל שניתן מארגז הצרכים.
עשיית צרכים
בפינה הרחוקה ביותר מהמזון וממקום השינה יש להניח ארגז עם חול חתולים אותו ניתן לקנות בחנויות חיות. הגור ילמד בהדרגה לעשות צרכיו שם בלבד. כדי לזרז את התהליך אפשר להניח את הגור בעדינות על החול אחרי הארוחה או סמוך לזמן שהוא רגיל לעשות צרכים. אני ממליצה להשתמש בחול "מתגבש" ללא בישום ולנקות אותו מדי יום.
חיסונים
זה הזמן לחזור לוטרינר ולשאול על החיסונים הדרושים, ולא לשכוח הדברת פרעושים וטיפול נגד תולעי מעיים.
בהצלחה ❤
כל הזכויות שמורות - אפרת סימון - אילוף חיובי והומאני לחיות מחמד